אינטליגנציה רגשית וכעס

אינטליגנציה רגשית זה לדעת מה אני מרגישה, ולפעול בהתאם. אינטליגנציה רגשית בהקשר של כעס לא אומר שאני לא כועסת יותר, אלא שהכעס מפסיק לנהל לי את החיים, שאני כבר לא מופעלת על ידו, ואפילו – שאני יודעת להשתמש באנרגיה של הכעס כדי לעשות דברים טובים. או במלים אחרות – שאני משתמשת באינטליגנציה הרגשית שלי גם כשאני כועסת.
לשם כך צריך לזהות את הכעס, ואז לדעת מה לעשות איתו – ולשם כך צריך אינטליגנציה רגשית.
 

שימוש באינטליגנציה רגשית לשם זיהוי הכעס

לפעמים אנחנו מרגישות כשאנחנו כועסות – אז זה פשוט.
אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי בסיטואציות שמעידות על כך שאני כועסת, גם אם אני לא מרגישה את זה – אולי אני עצבנית, אולי רבתי עם מישהו, אולי נשבר לי משהו בבית – כל מיני דברים שמעידים על כך שעלה בי כעס, גם אם אינני מוכנה לחוות אותו.
לפעמים זה אפילו נהיה דפוס. מישהו התנהג אלי לא יפה או כעס עלי בעבודה, ואז אני באה הביתה ורבה עם בן הזוג, עם אמא, או עם חברה טובה.
בדיוק בזמנים האלה צריך ללמוד על אינטליגנציה רגשית ולדעת איך להשתמש בה כדי למנוע את הנזקים של הכעס. כי אחרת, במקום לזהות את הכעס, להיות מודעת אליו, ולפתור את הפגיעה הראשונית שגרמה לפגיעה המשנית שגרמה לכעס, אני פשוט מעבירה את הכעס הלאה (ולכן ההקלה שמרגישים אחרי הריב), ומזיקה בכך לאדם אחר, למערכת היחסים בינינו, ובעקיפין – לעצמי.
 
שימוש מושכל באינטליגנציה רגשית יעזור לך לחוות את הכעס הראשוני – גם כדי למנוע מהכעס לפגוע בך ובאחרים, וגם כי כן לחוות אותו יכול להביא תועלת לך ולאחרים.
 

איך אינטליגנציה רגשית עוזרת לך לחוות כעס

כעס הוא בסך הכל אנרגיה. כמו שמחה. כמו מרץ. כמו כסף.
וכמו שיש אנשים שפוחדים מכסף, כך יש גם אנשים שפוחדים מכעס.
ואכן, כעס יכול להיות מאוד מפחיד.
נורא מפחיד כשכועסים עלינו. לפעמים זו אפילו המטרה – ואנחנו או אנשים אחרים משתמשים בכעס כדי להרחיק מעליהם אנשים ומצבים שמפחידים אותם.
אבל גם נורא מפחיד הכוח של הכעס – הפחד שנפגע בעצמנו או באחרים, הפחד מהכוח הלא מרוסן של הכעס, והפחד שהוא לא ייגמר לעולם.
התפקיד של האינטליגנציה הרגשית הוא לעזור לך להפסיק לפחד מלכעוס, ולהפסיק לפחד מכך שיכעסו עליך.
 

להתמודד עם הפחד עי אינטליגנציה רגשית

כמו כל פחד אחר – מה שאנחנו פוחדים ממנו לא באמת קיים. אנחנו לא פוחדים שיהיה חם כשחם. אנחנו לא פוחדים להזדקן כשאנחנו כבר זקנים. אנחנו פוחדים רק ממה שעוד לא קרה. כשחושבים על זה במושגים של אינטליגנציה רגשית זה מה שרואים.
דווקא הדחקת הכעס והפיכתו לבלתי מודע, ולא הזיהוי והטיפול בכעס עי אינטליגנציה רגשית היא שפוגעת בנו ובאחרים.
הפחד הוא לא כל-יכול - עובדה שניתן לרפא אותו ולמתן אותו עי אינטליגנציה רגשית, וכמו כל תופעה אחרת - גם לפחד יש סוף.
 

סיכום: טיפול בכעסים עי אינטליגנציה רגשית

כדאי לזכור שלפי האינטליגנציה הרגשית - כל רגש שאנחנו חווים הוא לגיטימי.
אם אנחנו לא מקבלים זאת אנחנו מצמצמים את הרשות שאנחנו נותנים לעצמנו להרגיש, לחוות ולחיות, והופכים את הקבלה העצמית שלנו לקבלה עצמית מותנית.
מאידך, זה שאנחנו מרגישים כעס לא אומר שאנחנו חייבים לפגוע באחרים.
נהפוך הוא. כדאי –

1. להחליט שלא פועלים מתוך כעס, ולא חשוב מה. אפשר להעזר כאן במה שכתבתי במאמר אחר שלי – כשאני כועסת אני לא צודקת.
2. לנסות להרגע. לעזוב, לנשום עמוק, לבטן, לקחת פסק זמן. כל מה שמאפשר לנו קצת להתרחק מהכעס ולזכות בפרספקטיבה קצת יותר מאוזנת.
3. לפרוק את הכעס – אפשר לכתוב, לצעוק (לתוך כרית, או לשים במערכת פול ווליום, שהשכנים לא ישמעו), או להרביץ לכריות. פשוט להפטר מעודפי האנרגיה, כמו שאני מציעה במאמר טיפול בכעסים.

 
ורק אז, אחרי שאנחנו רגועים, לתקשר ולהתנהג –
זו התנהגות המבטאת אינטליגנציה רגשית!
 
בהצלחה,
© מיכל רון, ינואר 2008