סובלנות היא ההיפך מצדקנות

ליאור כועס מאוד. כל מיני אנשים הם 'לא בסדר'. באמת!!!
אמרתי לו שיש שני אופנים לראות את הדברים,
שני אופנים, שמכתיבים שתי דרכים הפוכות להגיע לאושר – ללמוד סובלנות, או להמשיך בדרך של הצדקנות.
 

לרוב הצדקנות מנצחת את הסובלנות

רוב האנשים בוחרים בצדקנות. זו הדרך היותר מקובלת – לפחות עד כמה שידוע לי.
אנשים מאמינים שיש 'אמת' – אובייקטיבית, למשל.
כמו שיש אמת, יש גם 'צריך'! למשל: זה אמת שצריך לשלם מסים!
ואז אם מישהו לא עושה משהו ש'באמת' 'צריך' – הוא לא בסדר!!!
ואז כולם אמורים לחשוב עליו דברים רעים, והוא עצמו אמור להרגיש רע.
ואז: אם רע לי סימן שאני לא בסדר, או שמישהו אחר לא בסדר.
 

הבחירה בסובלנות

מכאן נובע כי הדרך אל האושר לפי הצדקנות היא לעשות מה שרוצים ממני, ואז להרגיש 'בסדר', או להסביר לאחרים איפה הם 'לא בסדר' ומה צריך כדי שהם יהיו 'בסדר', או - אם אני לא מסכימה עם מה שהאחרים חושבים עליו כ'בסדר', אני יכולה לנסות לשכנע את כולם שאני צודקת.
אוי! כי זה נראה לי כל-כך קשה...
האמת? ויתרתי!
פשוט כי אין לי כוח, כי זה קרב אבוד,
כי הסובלנות תיקח אותך הרבה יותר מהר והרבה יותר פשוט למקום הרבה יותר טוב – עם עצמך ועם האחרים.
 

מהי סובלנות

לסובלנות יש כל מיני גרסאות וביסוסים תיאולוגיים, פילוסופיים, דתיים, וכו', אבל רובן נשענות על התפיסה שלפיה לאמת יש פנים רבות, או שהאמת היא סובייקטיבית, או שאין אמת בכלל, אלא יש רק נקודות ראיה. לי הדברים יכולים להראות בצורה מסוימת, ולמישהו אחר – אחרת. המשמעות של הדברים, מבחינתי, היא מסויימת, ומבחינתו של מישהו אחר – שונה.
לקבל את ההשקפה הזו, או לקבל את ריבוי ההשקפות האלו זוהי סובלנות.
ואז, במקום גישת הצדקנות שמחלקת את האנשים ל'בסדר' ו'לא בסדר', ואת התופעות ל'צריך' ו'אסור' יש בחירה!!! וחופש!!! יש בחירה חופשית, ויש חופש בחירה, וההבנה הזו, והלגיטימציה של התפיסה הזו עונות על השאלה מהי סובלנות.
מכאן נובע אופן פעולה סובלני, שגורס כי ללא קשר לאיך אני או מישהו אחר מרגיש, אני או הוא/היא יכולים לבחור לפעול באחת מהמון דרכים אפשריות, ונקווה שהבחירה תהיה על אופן פעולה שיועיל לכולם.
לדעתי, הגישה הסובלנית עדיפה על הגישה הצדקנית, שבודקת כל הזמן מה 'צריך' לעשות ):
 

המחירים והיתרונות של הצדקנות

מי שבוחר לחיות בגישה הצדקנית מוותר על הבחירה ועל החופש.
הוא מרוויח את ההרגשה שהוא צודק, שהוא יודע מה נכון ומה ה'אמת' – לגבי כולם, לא רק לגבי עצמו. אלה האנשים שרוצים שכולם יתנהגו לפי מה שהם חושבים שנכון, שנדמה להם שהם מחזיקים את האמת בכיס הקטן של הג'ינס.
האנשים האלה מרוויחים תחושה של בטחון – כי הם יודעים מה האמת ומה נכון.
לכן גם אפשר לאמר שצדקנות נובעת בדרך כלל מפחד, משום שמי שבוחר בצדקנות מוכן לוותר על החופש שלו ועל האפשרות שלו לבחור אך ורק כדי לזכות בקמצוץ תחושה של ביטחון.
 

המחירים של הסובלנות והרווחים של הבחירה בסובלנות

המחיר של הסובלנות הוא, כמובן, הוויתור על הטענה שאני צודקת, שאני יודעת, או שמגיע לי וזכותי לצפות שכל מיני אנשים יתנהגו כמו שאני רוצה או מצפה מהם.
מה שמרוויחים מהסובלנות הוא גם את החופש ויכולת הבחירה, וגם את הגישה התמידית לעולם של למידה, סקרנות, חדשנות ויצירתיות.
ולדעתי האישית – מרוויחים גם את הסיכוי היחיד לאושר.
 

אנשים שבוחרים ללמוד סובלנות

גם אנשים שבוחרים בצדקנות וגם אנשים שבוחרים בסובלנות רוצים להיות מאושרים. אלו שתי דרכים שונות להגיע להגיע לאושר, כשההבדל הוא לא באנשים, אלא בדרך.
ויחד עם זאת, יש הבדל תהומי בין האנשים שבוחרים בצדקנות ובין האנשים שבוחרים בסובלנות.
 
אנשים שבוחרים בצדקנות מחלקים את האנשים לאנשים שהם 'בסדר' ולאנשים שהם 'לא בסדר' – כשאנשים שהם 'לא בסדר' גם לא אמורים להיות מאושרים (ומכאן הבעיה התיאולוגית של 'רשע וטוב לו, צדיק ורע לו'.)
האנשים האלה מנסים כל החיים שלהם להרגיש ביטחון, כשבעצם, מה שמנהל את החיים שלהם תמיד זה פחד.
 
מנקודת המבט של הסובלנות כל האנשים הם בסדר, והשאלות שהם שואלים את עצמם הן:

• האם הדרך שבה הם בחרו בה מתאימה להם ועושה אותם מאושרים?
• האם הדרך שבה הם בחרו עובדת בשבילם?
• האם הדרך שבה הם בחרו עוזרת להם להיות מאושרים גם בטווח הארוך, או רק בטווח הקצר?

 
כשאת בוחרת בדרך של הסובלנות את משחררת את התודעה שלך ללמוד, לגדול ולהתפתח במשך כל החיים שלך, ומפסיקה להגביל את החשיבה שלך עי כל מיני תפיסות של צריך ואסור או בסדר ולא בסדר.
לדעתי, ככה עדיף (:
 
© מיכל רון, נובמבר  2009