למה גזענות זה רע

כמעט כולם מסכימים על זה שגזענות זה רע. זה נחשב לא יפה להחזיק בדעות גזעניות, ולכולם ברורים היקפי הסבל שהגזענות יצרה בעולם, אבל בעצם אף אחד לא כותב למה גזענות זה רע עבור הגזען!
אז למה?
כי גזענות מוודאת שלעולם תקבלי החלטות ממקום לא נכון, או במלים אחרות – שלעולם ההחלטות שתקבלי תהיינה לא נכונות. כי במקום לעבוד עם אלוהים, מתוך אהבה לעולם ולאנשים, את פועלת ממקום של כוחנות ושל גאווה – שתמיד בסוף מובילים לנפילה.
זה אומר שתתחתני עם הבנאדם הלא נכון, שתקחי את מערכת היחסים ביניכם למקומות לא טובים, שתעבדי במקום שלא טוב לך, ותקבלי את המשכורת שלא נכונה לך, ושבחיים לא יהיה לך מספיק כסף.
גם עם הילדים שלך – אף פעם לא תצליחי לאהוב אותם בצורה שתיגע להם בלב, או בצורה שתישאר בלב שלהם גם כשהם כבר יגדלו, לא תצליחי להרגיש קרובה אליהם באמת, והקשר שלך איתם כשהם יגדלו לא יהיה קשר טוב, חם ואמיתי בין 2 אנשים.
והכל בגלל גזענות.
 

למה גזענות זה נגד אלוהים

האמת היא, גם אם לא נעים לנו להודות בכך, שאלוהים אוהב את כולנו במידה שווה ובאותו האופן. אלוהים לאו דווקא אוהב נוצרים מהולנד יותר או פחות מאשר יהודים אתיופים, בדיוק כמו שאלוהים לאו דווקא אוהב סביונים יותר או פחות מאשר הוא אוהב עצי זית. כשאנחנו פוגעים בעצמנו כואב לו כמו כשאנחנו פוגעים באנשים אחרים. כשאנחנו הורסים את הפלנטה הזו או מלכלכים אותה כואב לו כמו כשאנחנו הורגים בנאדם.
אני יודעת שלא כך כתוב בתורה, אבל בדיוק בגלל זה היהדות מעודדת חשיבה עצמאית, ולא רק שינון של טקסטים.
 

גזענות נגד נשים - ואינטימיות?

תחשבי לבד – מישהו שאומר כל בוקר 'ברוך שלא עשני אישה' או 'קול באשה ערווה' – עד כמה קרוב הוא כבר יכול להרגיש לאמא שלו? לאשה שלו? לבנות שלו?
למישהו שהוא גזען נגד נשים - מה הסיכוי שתהיינה לו חברות טובות? שהוא באמת יוכל להעזר ברופאה, בעובדת סוציאלית, באחות או בשכנה?
האם יש לו בכלל סיכוי להנות אי פעם מזוגיות טובה או מקשר קרוב לאשה?
יש לו בכלל סיכוי שיהיו לו, ולו פעם אחת בחיים שלו, יחסי מין טובים?
לא ):
כי אנשים יודעים בלב שלהם כשמתנשאים עליהם, ואף אחד לא אוהב להרגיש שמישהו חושב שהוא יותר מאיתנו.
זה לא נכון, העולם לא בנוי כך, אלוהים לא יצר כך את העולם, ומי שפועל לפי כללים שגויים מקבל תוצאות גרועות. כמו מי שנוסע בכיוון הנגדי – יעשה תאונה, ועלול להיפגע בעצמו ו/או לפגוע באחרים.
 

גזענות יהודית

ובאותו האופן – מי שחושב שהוא עם נבחר, מה הסיכוי שלו לפעול בשיתוף פעולה אמיתי וחברי עם אנשים אחרים?
במדרש כתוב שאחרי קריעת ים סוף, כשבני ישראל כבר עברו לצד השני ופרעה וחילו טבעו בים סוף, אלוהים מנע ממלאכי השרת לאמר שירה משום ש"מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה"? (תלמוד בבלי, מסכת מגילה י עב, על שמות יד 20). משמע: מבחינת אלוהים כולנו מעשי ידיו, את כולנו הוא ברא, את האנשים – על כל סוגיהם, את הצמחים, ואת העולם הזה כולו. האם אמא יכולה לאהוב ילד אחד פחות בגלל שהוא ג'ינג'י? או בצבע אחר? או יותר נמוך? או יותר גבוה? או פחות חכם? או יותר חכם? או פחות נחמד? או פושע? או גזען?
כך גם אלוהים, אוהב את כולנו, גם את הגזענים.
הבעיה היא לא של אלה שלא מכירים ב'אמת' הגזענית, ובטח לא של אלוהים – שלא צריך אותנו, הבעיה והסבל הם קודם כל של הגזען, שמנותק מאנשים, כי כל השקפת עולמו מבוססת על גאווה ועל לבדוק 'מי יותר', ומנותק מאלוהים – משום שהוא אפילו לא מסוגל לתפוס איך אלוהים ברא את העולם, ואיך אלוהים רואה אותו, ולכן אינו מסוגל להיות שותף לא לאנשים ולא למעשה הבריאה.  
 

הפתרון לגזענות: ראיה אחרת של העולם ושל אלוהים

אין לנו ברירה אלא להודות בכך שמי שכתב את 'אתה בחרתנו מכל העמים', כמו מי שכתב את 'ברוך שלא עשני אשה' במקום 'ברוך שעשני כרצונו' (מסידור התפילה הקונסרבטיבי), היה לא רק גזען, אלא גם אדם אומלל, בודד, פוחד, ואולי אפילו כועס ושונא, שמעולם לא נהנה וגם לא יכול היה להנות מיחסי אהבה – לא עם אמא שלו, לא עם האשה שלו, לא עם הילדים שלו, ולא עם החברים שלו,
והכל בגלל האמונות שלו, בגלל המשקפיים שדרכם הוא פירש את המציאות שבה הוא חי, בגלל הנסיון להיות 'יותר' במקום להיות יחד.
 
האם גם את/ה היית רוצה לחוות את החיים כפי שהוא חווה אותם?
 
לתפיסת עולם כזו, לדרך הזו לראות את המציאות אנחנו קוראים גזענות,
וזו הדרך שבה היא גורמת ככ הרבה סבל – למי שמחזיק בה.
לכן כדאי לך לעזוב את הגזענות, ולבחור, במקום, לראות את העולם ואת האנשים שבתוכו בדרך שבה אלוהים רואה את הדברים – באהבה!
 
©מיכל רון, מאי 2016