תזונה נכונה לילדים = ילדים רגועים

נעה כתבה אלי, ושאלה לגבי ההשפעה של תזונה על התנהגות של ילדים.
כשהמשפחה אוכלת בריא "התוצאות מדהימות, ובכל זאת מאוד קשה לנו שהילדים ישמרו על התזונה הזאת כי יש בכל מקום מאכלים שהם אוהבים אבל לא טובים להם."
היא שאלה אותי איך למנוע מהילדים לאכול 'זבל' בלי לעשות להם 'זבל בנשמה' (:, בלי להשתמש במשפטים שליליים כמו: זה לא עושה לנו טוב.
 

הכול התחיל בהתקף זעם של הבת הגדולה שלנו, בת השנתיים. חברה אמרה לי שאולי כדאי לנו לבדוק רגישויות למזונות מסוימים אצל הילה. באותו רגע רק עלתה אצלי המחשבה: "מה, את רוצה להגיד לי שלבת שלי יש בעיה?" אבל מכיוון שאני תזונאית ומאוד מתעניינת בכל התחום, התחלתי להיות סקרנית.
החלטתי שכל המשפחה עוברת לדיאטה בריאה. היו תקופות של תסכולים, בכי רקע, סירובים, התקפי זעם, מצבי חירפון שבהם הייתה לי הרגשה שאין לי עם מי לדבר, לפעמים היא הייתה חוזרת על אותו משפט מלא פעמים, קושי בלשבת כמה דקות על התוחס ועוד.
כמובן שכל הזמן אומרים שזה גיל שנתיים, זה לגמרי רגיל, היא פשוט עושה לכם דרמות, ככה זה בנות, עוד מעט זה יעבור וכו'. נכון כשהסתכלתי מסביב גם לא ראיתי שהיא שונה מילדים אחרים בגילה אבל זה שזה "נורמאלי" לא הרגיש לי מספיק סיבה כדי פשוט לקבל את זה. בעיקר היה לי חשוד שהיו ימים מדהימים איתה בהם היא הייתה פשוט מאושרת וכל כך שיתפה עם הכול פעולה ופתאום הכול יכל להתהפך התנגדויות ובכי בגלל כל דבר.
 

תזונה בריאה = שיפור בהתנהגות ילדים

אחרי שהיינו שבוע בתוך הדיאטה התחיל השיפור -  התחלנו להכיר את הילדה האמיתית שלנו - פתאום מסוגלת לשבת בשולחן ולאכול איתנו בלי לקום כל שנייה, שיתוף פעולה מדהים בכל התחומים (כמובן היו עדיין הרבה לא'ים שהם חיוביים ורצויים - אבל יחד איתם הייתה תקשורת והקשבה), הפסיקה להרביץ, הרבה יותר רגועה, ישנה יותר טוב ובקושי התבכיינה.
אנחנו היינו בגן עדן. כמובן שהרבה אנשים לא האמינו שזה האוכל וניסו לתרץ את זה. לנו היה ברור שזה עובד אבל עכשיו התחיל החלק הקשה. עברנו תקופה לא קלה של הרבה "זה לא עושה לך טוב, קחי את מה שאנחנו הבאנו" והרבה תסכול מצידי כי לא רציתי לאסור עליה לאכול משהו שכולם מסביבה אוכלים אבל לא הייתי מוכנה לוותר על הילדה החדשה שקיבלנו. גם הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה בשבילה ולנצל את הזמן לפני הכניסה לגן שיש לי עוד את כל השליטה על מה היא מכניסה לפה. בקיצור הייתה לנו דרך ארוכה כי כמובן לא תמיד יכולנו לשמור על התזונה ובנסיעות היה ברור שהכול מותר כך שאחרי כל ביקור אצל המשפחה של בעלי סבלנו לכמה ימים מ"תסמונת פוסט סבא וסבתא". גם זה היה חיובי כי ככה תמיד נזכרתי איך יכול להיות וכמה זה לא כיף לכל המשפחה.
 

סיכום: תזונה נכונה = ילדים בריאים = חיים טובים

יצא ארוך אבל מאוד חשוב לי להפיץ את המידע הזאת שיכול לעזור לכל כך הרבה אנשים. גם אני הייתי תמיד בדעה שילד סובל יותר מה"אסור" על מזונות מסוימים מאשר על האכילה שלהם, אבל הסיפור שלנו שכנע אותי שיש דברים שכדאי לאסור על הילדים שלנו כי הרווח הוא הרבה יותר גדול. דרך אגב גם אצל בעלי ואצלי היה שיפור בכמה תחומים בעבר לזה שכל המצב רוח בבית השתפר.
 
מוזמנת להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל טיפים נוספים (:
©מיכל רון, נובמבר 2012