דיאטה לילדים – איך לעזור להם

הבן של סיון שמן, והילדים צוחקים עליו. היא פנתה אלי כדי שאעזור, וכמה מהטיפים שנתתי לה יוכלו אולי לעזור גם לך.
 

ירידה במשקל בלי דיאטה

הכי מבאס זה לעשות דיאטה. בעיקר לילדים. וזה ממש חטא!
זה ללמד אותם ללכת נגד הגוף שלהם, וחבל. במקום ללמד אותם לאהוב אותו, להנות ממנו, ולשתף איתו פעולה.
חוץ מזה, כל מי שאי פעם בחיים שלה עשתה דיאטה, יודעת את מה שהוכח כבר במחקרים מדעיים – שלעשות דיאטה זה משמין. הגוף נכנס ללחץ וחילוף החומרים יורד – לכן קשה לרדת במשקל, ואיך שמפסיקים ישר עולים הכל בחזרה, עם עוד כמה קילוגרמים. אז די!
 

ביקורת, הורים וילדים שמנים

הרבה פעמים הילד לא ממש שמן, אבל את ככ בחרדה שאת מעבירה את זה גם לו.
כדאי לשבת עם עצמך ולבדוק –

• כמה הוא שוקל?
• מה טווח הנורמה? אולי הוא באחוזון 80 – שזה עדיין לגמרי בתחום הנורמה? האם הוא באמת נראה ככ גרוע?

וגם –

• מה טוב אצלו?
• האם הוא בריא?
• האם הוא שמח?
• האם הוא משחק?
• האם הוא חכם?
• האם הוא תלמיד טוב?
• יש לו חברים?

תמיד עדיף להתמקד במה שטוב, במה שעובד, במה שהילד מצליח בו. אם תצליחי לעשות את זה יהיה לילד שלך קל יותר לחזק את הדימוי העצמי ואת הבטחון העצמי שלו, הוא יהיה יותר שמח, והוא כבר לא יצטרך ככ אוכל כפיצוי.
כלומר, להוריד את הביקורת והחרדות שלך מהכתפיים של הילד יוכלו לפנות אותו לשמוח בחיים שלו – ומי ששמח וטוב לו בדרך כלל שוקל פחות...
 

פחד אצל ילדים עלול לגרום לעודף משקל

בדרך כלל, לדעתי לפחות, לעודף משקל יש סיבה. והסיבה הכי נפוצה היא – פחד!
אם תבחרי לעבוד עם הילד שלך על הפחדים שלו בדרך אחרת, הגוף שלו ותת המודע שלו לא ירגישו יותר שהם צריכים להיות 'גדולים' כדי להפסיק לפחד וכדי להראות מפחידים – כדי שלא יפחידו אותם, או במלים אחרות – מי שלא פוחד מרזה.
 

איך לעבוד על פחדים עם ילדים?

יש המון דרכים.
יש כמה מאמרים בנושא באתר שלי – הנה הלינק
אחת הדרכים, למשל, היא לעשות איתו רשימה של הדברים שמהם הוא פוחד, ופעם בשבוע ללכת יחד לעשות משהו שמפחיד אותו – עד שמגלים שזה בעצם יכול להיות כייף, ושמאחורי כל פחד מסתתרת תכופות מתנה (:
 

פעילויות כייף עם ילדים במקום דיאטה

עוד דרך לרפא פחדים בילדים יכולה להיות פשוט, לעשות איתם כייף. למשל: ללכת איתו לרוץ – טוב גם לך... או ללכת לים או לפארק – עם כדור. במקום לשבת אחהצ עם השעורים או עם הטלביזיה כדאי לבלות קצת זמן איכות ביחד. במקרה, זה זמן ספורטיבי, אבל בעקרון – זה יעשה אותו שמח, וכשהוא יתחיל להיות שמח, הוא גם יאכל פחות. הקילוגרמים פשוט ירדו.
 

אוכל בריא!!! וטעים!!!

כדאי תמיד יהיה בבית שכל הזמן יהיה בבית אוכל כייפי – לאו דווקא דיאטטתי. הדגש צריך להיות על הבריאות: סלטים מעניינים, תבשילי ירקות, דגנים מלאים, אפילו בצורה של פתיתים או פסטה מקמח מלא - COMFORT FOOD, וקטניות - פול, חומוס, קציצות עדשים, וכד'.
גם פיצוחים בריאים – שקדים, זרעי חמניות ודלעת, גם שמנים בריאים – טחינה ואבוקדו, למשל, וגם מתוקים בריאים – להכין בבית חלבה, או לקנות פירות יבשים.
כשהגוף מקבל את מה שהוא צריך על בסיס קבוע הוא כבר לא אוגר ככ הרבה,
וגם המצברוח משתפר והילד נרגע...
באתר שלי יש עוד הרבה מאוד מתכונים בריאים ורעיונות – הנה הלינק
 

דיאטה בריאה לילדים עם מתוקים בריאים

יש מתוקים בריאים, וכדאי תמיד שיהיו בבית. ובלי שוקולדים, עוגות, חטיפים, וכד'. כמה שפחות ג'אנק בבית. פשוט אל תקני. ואז אין.
הוא רוצה? בבקשה - שישתמש בדמי הכיס שלו כדי לקנות, וזה בסדר לתת לו הקצבה שבועית ושיקנה בה ממתקים. עניין שלו – כמו שהמשקל שלו הוא עניין שלו.
זה כמו למעשנים להוציא את הסיגריות מהבית. מותר לעשן, אבל אם בשביל כל סיגריה צריך לרדת לפיצוציה לקנות כבר מעשנים פחות....
 

סיכום: דיאטה לילדים כהזדמנות לטיפול משפחתי ולצמיחה משפחתית

הדבר הכי חשוב, אולי, הוא לראות ב'בעיה' הזו WAKE UP CALL לכל המשפחה - שוב, רק אם מדובר באמת בבעיה, ולא באמא שרוצה שהילד יהיה 2 מידות פחות.
כדאי לבדוק את עצמנו - איך אנחנו מתייחסות לרגשות שלנו? כמה מקום אנחנו נותנות לרגשות שלהם? איך היחסים עם בן הזוג? וכד'.
כי כמו שאומרים: 'אין דבר כזה ילד בעייתי. יש ילד שלוקח על עצמו לבטא בעיות של משפחה'. ולצערי, זה ככ נכון...
היו אצלי כבר כמה אמהות שבאו בגלל שיש בעיות עם הילד. הן עבדו על עצמן, וללא יוצא מהכלל, וללא קשר לסוג הבעיה, גם מצב הילד השתפר.
אפשר להתייחס לנושא כאל בעיה, אבל עדיף אולי להגיד לעצמנו, במקום:
 
הנה אנחנו בתחילתו של מסע גילוי והרפתקאות משפחתי וכייפי, מסע שבסופו נגיד תודה לילד שלמענו, בגלל שאנחנו ככ אוהבים אותו ולא משנה מה, התחלנו את הדרך הכי נפלאה שגילינו בחיינו, דרך שמובילה אותנו כל הזמן ליותר בריאות וליותר אושר.
 
שיהיה המון בהצלחה,
מוזמנת לפנות אלי עם כל רעיון או שאלה או להצטרף לרשימת התפוצה
©מיכל רון, אפריל 2014