סליחה ליום כיפורים

איך מצליחים ליצור סליחה ליום כיפור

מה אם ביום כיפור מבקשים ממך סליחה וקשה לך לסלוח?
המאמר יעזור לך לסלוח, גם אם את עדיין כועסת, כדי שתוכלי להרגיש טוב יותר, ואולי אפילו לתקן את היחסים.
 

סליחה גם כשכועסים

בטעות, אנחנו חושבים, שכדי לסלוח צריך להפסיק לכעוס, ולא היא!!!
סליחה היא התרופה. מטבע הדברים, יש לקחת את התרופה כשחולים, ולא לאחר שהבראנו, נכון? וביום כיפור בכלל מצוה לסלוח ולבקש סליחה.
אז איך עושים את זה?
 

למה סליחה זה קשה

סליחה ליום כיפור היא מתנה של ה' כדי לעזור לנו לסלוח ולבקש סליחה, ואנחנו צריכים את זה משום שזה ככ קשה.
סליחה היא התרופה לכעס, וכעס הוא רגש משני. הוא לא 'רגש ראשוני' כמו פחד או כאב, אלא תגובה לאיום בפחד או בכאב – נפגעתי, ולכן אני כועסת; או לחליפין – אני פוחדת, וכאמצעי אוטומטי של הגנה על עצמי והרתעה של הצד שכנגד אני פועלת בצורה כעוסה המפחידה את ה'אויב' (בבחינת 'ההגנה הטובה ביותר היא התקפה'.)
משום שכעס הינו 'רגש משני', המופיע כתגובה אוטומטית להופעתם של פחד, כאב, או מצב של חוסר אונים, הוא מופיע כמעט תמיד בנסיבות רגשיות מורכבות, כאשר הוא מלווה ברגשות נוספים, ודבר זה מקשה על ריפויו, ועל אחת כמה וכמה על הסליחה.
 

איך מתחילים סליחה ליום כיפורים

כדי לרפא כעס ולהגיע לסליחה צריך קודם כל לראות מה באמת אנחנו מרגישים. אפשר לעשות בצורה הכי טובה עם פשוט נעשה רשימה של כל הרגשות שאנחנו מרגישים, בנוסף לכעס – לדוגמא: כעס, עלבון, פחד, בלבול, ועוד.
עלינו להבטיח לעצמנו שמאוחר יותר, לאחר שנרפא את הכעס, נתפנה לרפא גם את הרגשות הללו.
אפשר להשתמש בשיטה הזו, אגב, בכל ימות השנה, ולא רק ליום כיפורים.
מנסיוני – כדאי לנו מאוד שאכן נעמוד בהתחייבות זו, שאם לא כן יפסיק תת המודע שלנו להאמין לנו ולשתף איתנו פעולה, וה'טריק' הזה לא יעבוד יותר. (ור' את המאמר איך לשלוט בתת מודע)
בדרך כלל אם דאגנו לאורך זמן לטפח את המודעות העצמית שלנו, נצליח, אפילו בנסיבות מורכבות יחסית, להתפנות ולטפל בכעס באופן 'סטרילי', בלי שיתערבבו בו דמעות כאב ועלבון, בלבול מנטלי וספיקות, נסיונות להחליט על אופן פעולה, וכדומה. הנה איך עושים את זה.
 

הבסיס הרעיוני של סליחה ליום כיפורים

בשלב השני, כשרוצים לסלוח ולרפא כעס, כדאי לעשות רשימה של האנשים ו/או הנסיבות שאנחנו כועסים 'בגללם', אנשים שאנחנו חייבים להם סליחה.
שמתי את המילה 'בגללם' במרכאות משום שלדעתי הסיבה לכעס לעולם אינה חיצונית, כי אם פנימית. במלים אחרות – 'אם אני כועסת אני לא צודקת' !!!
אם הכל בסדר, ומישהו יגע בי ביד, לא אכעס, אעלב או אפגע. אך אם יהיה לי פצע באותו המקום אותו המגע יכאיב לי מאוד, עד כדי כך שאולי אכעס על האדם האחר ואאשים אותו בכך שגרם לי לאותו הכאב, ואחשוב שכואב לי 'בגללו', אך למעשה – כואב לי משום שמלכתחילה היה לי פצע ביד, ולא משום שנגעו בי. באותו האופן, אם נפגענו ממישהו או שאנחנו כועסים עליו הסיבה לכך הינה פצע שננגע ושהיה טמון בנו קודם לכן, ולאו דווקא מעשיו או דבריו של אדם אחר כלשהו.
זו ההזדמנות הגדולה של סליחה ליום כיפורים – ההזדמנות לנקות את התפיסה שלנו מכעס, ולעשות תיקון אמיתי עם עצמנו ועם אחרים.
 

השלב השני של סליחה ליום כיפורים

מדוע אני מציעה לראות כך את הדברים?
משום שבשלב השני של הסליחה ליום כיפורים אנחנו רוצים לערער על תוקפו של הכעס – לראות שאין מדובר באשמה של גורם חיצוני לנו, אלא בגורם רגשי פנימי - תחושת תיסכול שאנחנו חווים משום שהמציאות אינה מתנהלת כפי שהיינו רוצים שתתרחש; פגיעה ישנה שהתעוררה במכוון או שלא במכוון; פחד מפני נסיבות שאין לנו עליהן שליטה; וכד'.
 
בשלב זה אנחנו רוצים לעורר באופן מכוון ספקות לגבי 'אשמתו' של מי שהכעיס אותנו:

  • האם היינו כועסים באותה מידה לו מישהו אחר היה נוהג כך כלפינו?
  • אולי אנחנו מגיבים בעצם עכשיו למקרה אחר, ישן יותר, שבו לא העזנו לכעוס?
  • אולי אנחנו בעצמנו נהגנו באותו האופן כלפי אנשים אחרים?

 
אחרי העבודה בכתיבה שעשינו – רואים שלמעשה מדובר ברגשות שונים, ולרוב עמוקים יותר מאשר הכעס עצמו, ושדרושה כאן עבודת תיקון גדולה יותר – סליחה לעצמנו על דברים שעברנו בשלבים מוקדמים יותר בחיים, סליחה לאנשים אחרים שבגלל הפגיעה שהשאירו בנו אנחנו כועסים עכשיו.
תכופות, רק לאחר שראינו שהסיבה המיידית שעוררה את הכעס אינה אלא בבחינת טריגר ולא הסיבה האמיתית לכעס, רק אז אנחנו מוכנים לסליחה – ביום כיפור, או בכל יום אחר.
 

איך מבקשים סליחה

סליחה אינה אומרת שהאדם האחר 'בסדר', שאנחנו אוהבים אותו, מוכנים לקבל את מעשיו או מאשרים אותם. סליחה פשוט אומרת שאנחנו משחררים אותו ואת מה שהתרחש בינינו לטיפולה של ה'.
ומדוע?
משום שלהזכירך - לא רק האסיר חי בבית הסוהר, אלא גם הסוהר נאלץ לבלות בו חלק נכבד מחייו.
כל זמן שלא סלחנו, אנחנו עסוקים ב'אשמתו' של אדם. אנחנו כועסים ופגועים, ומפנים חלק מהזכרון, המחשבות, האמונות, תשומת הלב, המרץ, הדיבור ולעתים גם המעשים שלנו לאדם אחר ולאופן פעולתו – במקום להשקיע אותם בעצמנו!!!
פשוט חבל לבזבז את המיטב שבנו ולהשליך אותו לטובת אנשים אחרים שמלכתחילה לא גרמו לנו טוב, במקום שנטפל בעצמנו ונרפא את הפצעים שעוררו את כעסנו מלכתחילה...
הסליחה בעצם אומרת – 'ללא קשר למה שעשית לי ולמה שהיה בינינו, אני עכשיו לוקחת בחזרה עבור עצמי את כל אנרגיה שהקדשתי לך, ומתפנה לטפל בחיי שלי, ולרפא אותם',
והסליחה ליום כיפורים אומרת שאני עושה את זה כבר עכשיו, בזמן החגיגי הזה.
נשמע יותר טוב, נכון?
 

סליחה ליום כיפורים מחוללת נסים

מה שמתרחש אחרי הסליחה תלוי פחות בנו ובחשיבה המודעת שלנו, ויותר בקשר שלנו עם התת-מודע.
אם באמת התחייבנו, במודע או שלא במודע, להרפות מהעיסוק בנסיבות החיצוניות שעוררו את כעסינו ולהתפנות לריפוי עצמי ופנימי, אם באמת ראינו משהו חדש והצלחנו להגיע לסליחה, מה שיקרה הוא שתת-המודע שלנו ידאג לכך שיופיעו התשובות הנכונות והנסיבות הנכונות שיאפשרו לנו את אותו הריפוי.
אבל אי אפשר לדעת את זה עד שמנסים...
 
שיהיה בהצלחה, שנה טובה וגמר חתימה טובה (:
© מיכל רון, אוגוסט 2006
 

מאמרים קשורים: 

הצהרה: מיכל רון איננה רופאה, תזונאית, דיאטנית או נטורפתית, ושירותי היעוץ והליווי מתבססים על ידע אישי ונסיון מצטבר. יש לראות את הכתוב באתר זה כהמלצה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מסוג כלשהו.